מדד המחירים לצרכן (CPI) הוא מדד כלכלי שמייצג את השינוי במחירי סל מוצרים ושירותים לצרכן לאורך זמן. הוא מחושב מתוך השוואת מחירים של סל סטנדרטי של מוצרים ושירותים בין תקופות שונות, ומשמש למדידת אינפלציה והערכת שינויים בכוח הקנייה של הציבור. בישראל, מדד המחירים לצרכן מתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומיושם במגוון תחומים — כולל התאמות חוזים, חישובי פיצויים ורפרנס למחירונים בענפי הבנייה והשיפוץ.
בענף הבנייה, מדד המחירים לצרכן משמש לעיתים כהתאמה בסיסית בתמחור חוזים לטווח ארוך. עם זאת, יש לזכור שהוא אינו לוכד שינויים ייחודיים במחירי תשומות בענף, ולכן מומלץ להשוותו גם למדדי תשומה ספציפיים למקצוע.
להבנה יותר מעמיקה ומידע נוסף, ראו עמוד שאלות ותשובות עבור מחירון דקל
למרות היותו מדד כלכלי רוחבי, השימוש במדד המחירים לצרכן בתוך ענף הבנייה דורש הבנה של מספר מנגנוני הצמדה ייחודיים המקובלים בפרקטיקה ההנדסית:
בעת שימוש בטבלאות לעיל לצורך חישובי הצמדה, יש להבחין בין שני מועדים קריטיים:
בעוד שמדד המחירים לצרכן משקף את כוח הקנייה הכללי, הוא אינו מושפע ישירות מתנודות גלובליות במחירי חומרי גלם כמו ברזל, בטון או אנרגיה. בחוזי ביצוע ארוכי טווח, הסתמכות בלעדית על מדד הצרכן עלולה ליצור חשיפה פיננסית לקבלן. מומלץ להשתמש במדד זה בעיקר בחוזי שירותים, אחזקה שוטפת או חוזי שכירות של מבני תעסוקה ומסחר.
הנתונים ההיסטוריים המרוכזים כאן משמשים שמאים ומומחים מטעם בתי המשפט לצורך הערכת נזקים, איזון משאבים וחוות דעת הנדסיות. הדיוק בבחירת "מדד הבסיס" (המדד שהיה ידוע ביום הגשת ההצעה או חתימת החוזה) הוא המפתח למניעת מחלוקות בשלבי החשבון הסופי.