ביהמ"ש העליון - פסקי דין המבוססים על מחירוני דקל >>
"אשר לתשלום תוספת המכרז גם עבור בניית המעטפות, נקבע כי משהגיעו הצדדים לכלל הסכמה לערוך את התחשיב לעניין עלות המעטפות בהתבסס על מדידה מדוייקת של ביצוע העבודה בפועל, כאשר עלות העבודה נקבעת עפ"י מחירון "דקל", הכולל בחובו גם מרכיב של תקורה ושל רווח כללי, אין הצדקה להוסיף רווח קבלני נוסף על העלות הריאלית שנקבעה עבור בניית המעטפות, אשר כבר כוללת בחובה רווח סביר ומקובל והתביעה בעניין זה נדחתה.
"אשר לתעריפים עצמם מציינת המדינה כי אלה נקבעו בהתחשב בנתונים המופיעים בחוברת "דקל", הסוקרת עלויות בניה סטנדרטיות והמקובלת כבסיס לאומדנים ושמאויות בתחום זה בישראל. אשר לתעריף הפיצוי למטר רבוע, הוא נקבע בהתאם להערכת השמאי הממשלתי לגבי עלויות בניה של בית מגורים מאותו סוג, בערכי כינון ובהתייחס למחירון "דקל".
"אשר לתעריפים עצמם מציינת המדינה כי אלה נקבעו בהתחשב בנתונים המופיעים בחוברת "דקל", הסוקרת עלויות בניה סטנדרטיות והמקובלת כבסיס לאומדנים ושמאויות בתחום זה בישראל. אשר לתעריף הפיצוי למטר רבוע, הוא נקבע בהתאם להערכת השמאי הממשלתי לגבי עלויות בניה של בית מגורים מאותו סוג, בערכי כינון ובהתייחס למחירון "דקל".
"נזדמן לי לטפל בנושא זה... באותו מקרה, הגישה דקל תביעה כנגד חשב לפיצויים לפי פקודת זכות יוצרים בטענה כי חשב העתיקה ב-11 חוברות שונות שהוציאה, חלקים מתוך מחירוני תשומות בנייה אשר פורסמו במועדים שונים בלפחות 11 חוברות בהוצאת דקל. נפסק, כי הנתונים העדכניים בכל אחת מהחוברות שהוציאה דקל, אפילו משקלם מבחינה כמותית אינו גדול, הם הסיבה להוצאתה של חוברת חדשה ומעודכנת מעת לעת ולביקוש לחוברות אלה. מידת ההשקעה הכרוכה בהשגת המידע העדכני ובפרסומו וכן משקלו הסגולי של מידע זה מלמדת, כי כל חוברת מהווה עבודה נפרדת, ועל כן, העתקתה של כל חוברת (או חלק ממנה) מהווה הפרה נפרדת של זכות יוצרים נפרדת. עוד נפסק, כי כך הדבר גם לפי "מבחן הערך הכלכלי העצמאי". מבחן זה שאומץ מן הדין האמריקאי ולפיו יצירות נפרדות הן יצירות שלכל אחת מהן ערך כלכלי עצמאי והן חיות מכוח עצמן. נקבע כי כל חוברת של דקל, שכל מהותה היא להיות עכשווית ומעודכנת למועד הוצאתה, מהווה עבודה הראויה להגנה משפטית נפרדת".
"בית המשפט קבע כי מקוריותה של היצירה מחירון "דקל" משתרעת על ניסוח הסעיפים, על תוכנם, על מספריהם ועל המחירים הנקובים בכל סעיף וסעיף. באשר לפרטי ההפרה קבע בית המשפט המחוזי (בהסתמכו על בדיקה שנערכה לגבי שתי חוברות של חשב), כי פרקים שלמים או חלקים מהם הועתקו ממחירון "דקל". כמו כן, במקומות רבים במחירון חשב מועתקים המחירים המופיעים במחירון "דקל" ובמקומות אחרים הם מועתקים לאחר ביצוע שערוך (כגון תוספת של 5%). עוד קבע בית המשפט, כי: "עיון בחומר הראיות ובדיקה מפורטת שלו מעלים, שחשב העתיקה חלקים ממשיים ומהותיים מיצירתה של דקל. המסקנה היא גם מבחינה איכותית (ערכם של החלקים המועתקים) וגם מבחינה כמותית (מספרם של הסעיפים המועתקים). ההצטברות של נקודות הדמיון היא במידה כזאת, שנשללת האפשרות, שהדמיון שנמצא אינו תוצאה של העתקה ושל הפרת זכות היוצרים של "דקל". לאור האמור לעיל, ובהתחשב בנסיבות המקרה שלפנינו שפורשו בהרחבה לעיל, נראה לי כי ראוי לפסוק בגין כל הפרה את הפיצוי הסטטוטורי המינימלי. מאחר שהמשיבה הפרה 11 יצירות של המערערת עליה לשלם הפיצוי המינימלי כפול 11. אשר על כן, מציעה אני לקבל את הערעור באופן שבמקום הסכום של 10,000 ₪ שנפסקו בבית משפט קמא, יבוא הסכום של 110,000 ₪ נכון ליום פסק הדין שם. כמו כן, תשלם המשיבה למערערת הוצאות משפט בשתי הערכאות בסך 25,000 ₪."